חדשות

תורת היחסות

אלייקים העצני א אדר התשס"ג 03/02/2003 12:13

רק כשהלכתי לנחם אבלים בגבעה 26 שליד רמת ממרא נודעו לי הנסיבות שבהן נפל נתי עוזרי , ה' ייקום דמו, וזהו סיפור גבורה אדיר, שבעם נורמלי היו מחנכים עליו דורות. התקשורת העויינת לא דיווחה עליו כלל, וזאת – כמובן – במסגרת "חובת הציבור שלא לדעת" כל דבר שיש בו כדי לשפוך אור חיובי על המתנחלים השנואים, ועוד מתנחלים מן הזן של "נוער הגבעות".


זכות וחובה לי להעביר בזה לציבור את אשר שמעתי:

נוסף על נתי, אשתו וחמשת ילדיהם היו בבית עוד שני בחורים צעירים הנמצאים בחווה זה כשנה. כשנפתחה הדלת, הספיק נתי ז'ל לירות ברוצחים שני כדורים. הכדור השלישי היה עקר, ועד שהספיק לחלוץ אותו, הוא נפגע פגיעה קטלנית. באותו שבר שניה הספיקה האשה, לבנת, להפיל את הילדים על הארץ, וכך ניצלו חייהם. עוד ניתן לראות את סימני צרור היריות שירו המרצחים – בגובה ראשי הילדים. שני המחבלים הביאו עמהם בקבוקים בנזין ולבשו כפפות, כדי שלא להשאיר טביעות אצבעות. אלה לא היו מתאבדים, וכוונתם הברורה היתה לרצוח כל אדם יהודי במאחז, ולהצית אותו. לשני הבחורים היו עוזים, ואיכשהוא הספיקו להגיע אליהם ולפתוח באש נגדית. ואז לפתע – מעצור באחד העוזים, ובעל הנשק שנעשה חסר ערך קפץ החוצה דרך דלת אחרת והחל להאבק בחוץ באחד המחבלים - בידיים, בציפורנים, במשיכת שערות – לחיים ולמוות. בעודם מתגלגלים על הארץ הספיק המחבל לירות בכוון ראשו של הבחור שלנו, אלחנן לרנר שמו, אך החטיא כחוט השערה.


בינתים הגיע גם הבחור השני, יחזקאל בלומשטיין, והוא ירה במחבל הנאבק, ששכב אותה שעה על אלחנן לרנר צרור אחד ארוך, את כל המחסנית שלו, וחיסל אותו. כעת היו כבר שני העוזים חסרי תועלת, והמחבל השני קפץ ותפס מחסה מאחורי מכונית שעמדה בסמוך וירה משם. ברגע הזה נזכרו באקדח של נתי, יחזקאל בלומשטיין הביא אותו, השמיש אותו במהירות, וכל זה כאשר הוא פצוע ברגלו מיריות המחבלים. כדי לפגוע במחבל שעמד מאחורי המכונית, שכב בלומשטיין על הארץ וירה באקדח ברגליו של המחבל שנראו מתחת למכונית, ופצע אותו קשה . כתוצאה מן הפגיעה ברח המחבל לעבר ביתו, הנמצא אולי שני קילומטר משם בכפר בית ענון, אך הספיק ללכת כחצי קילומטר עד שנפל. בבוקר הלכו החיילים אחרי עקבות הדם שהשאיר, מצאו אותו וחיסלו אותו. כך ניצלו שמונה נפשות הודות ליכולת היוצאת מן הכלל של שני הבחורים הצעירים להגיב במהירות הבזק, ובגבורה עילאית. איך יתכן הדבר שהתקשורת החושפנית והסקרנית שלנו – אל הסיפור הזה לא הגיעה?


אולי אנחנו מגלים פה תורת יחסיות חדשה, שאפילו איינשטיין לא חשב עליה, ותורה זו אומרת שאסור לספר בשבחו של ציבור המתנחלים השנוא. עליו מותר לדווח רק מומים וכיעור. כך היה גם לאחר הקרב בסימטה, בציר המתפללים, שבו הצילו כיתות הכוננות של קרית ארבע וחברון את המצב, אך העובדות הללו פשוט הועלמו והוסתרו.


תורת היחסיות עובדת בכל החזיתות. כעת, הדוברמנים מן התקשורת מתנפלים על היועץ המשפטי רובינשטיין, איך העז לחשוף את הפרקליטה המדליפה, גלט-ברקוביץ'. עפ'י התקשורת הישראלית, החטא שלה – נסיון להפיל ראש ממשלה בבחירות ע'י גילוי חומר ממשלתי סודי, ומי עושה זאת? זו שבעצמה ממונה על התיק, והיכן? במשרד המשפטים, הממונה על שלטון החוק – בתקשורת ואקדמיה החטא הזה מלבין כשלג בהשוואה לפשע האמיתי: למה ומדוע חקרו במשטרה את העתונאי מן "הארץ" שפירסם את החומר האסור, ועוד חקרו תחת אזהרה! כדי להעריך את השיפלות שביחס המפלה הזה, שערו בנפשכם מקרה הפוך – של הדלפה ע'י איש ימין, בנסיבות חמורות כאלה, נגד מנהיג מן השמאל!


הצצה לתוך המיכניזם של מכונת היחסיות במשפט, בצדק ובתקשורת מצאתי במאמר שהופיע "בידיעות אחרונות", פרי עטו של הפרופסור אריאל בנדור, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, וכך הוא כותב:

"החוק אינו מחייב לחקור כל חשד לביצוע עבירה. ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות להימנע מהעמדה לדין, גם כאשר יש הוכחות לביצוע עבירה, אם אין אינטרס ציבורי בהעמדה לדין. אותו עיקרון חל גם על עצם הניהול של חקירה. עבירות של ביטוי ופרסום הן סוג מובהק של עבירות שבד'כ אין אינטרס ציבורי בחקירתן או בהעמדה לדין בשל ביצוען. החוק אמנם גדוש בעבירות כאלה, ובכל זאת מקובל – ובתי המשפט אישרו את הדבר לא אחת – לנקוט גישה מרוסנת ביחס אליהן."


כנראה, שזה גם ההסבר, מדוע לא שמענו שמישהו הזמין לחקירה ולא כל שכן העמיד לדין, או , לפחות הפריע בשטח – לבוני הגדר בגלבוע, גדר פרטיזנית, בלתי חוקית, שלא על דעת השלטונות. ראש המועצה האזורית גלבוע התפאר בפומבי ביוזמתו הפרטית הזאת, ומי שהיה מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל, אליק רון הידוע, הצטלם בפוזה הירואית כשהוא מותח את הגדר במו ידיו. ולא עלה על דעת איש לשאול: מי הסמיך אתכם? מי הירשה לכם לעשות באדמות המדינה כבשלכם, ומניין לקחתם את החוצפה לאמץ לכם סמכויות ממלכתיות של הקמת גדר על פני עשרות קילומטרים ובתוואי שאתם על דעת עצמכם קבעתם?


והנה, מטעם היועץ המשפטי, המשטרה, התקשורת אף מילה. שוב פעלה כאן תורת היחסיות. על הצבת כמה קרוונים על הר נידח בתוך תחום השיפוט של יישובים קיימים רעשה הארץ, שומו שמים, "לקחו את החוק בידים!" על פשע שכזה מביאים צבא בשבת להרוס סככות וצריפים ולהוריד אנשים בכח ובאלימות אפילו מאדמה פרטית כמו חוות גלעד, והכל בשם "שלטון החוק" והשוויון בפני החוק.


היום החלו בגידור ממלכתי באזור הגלבוע, ודומה הדבר כאלו הממשלה היתה מתחילה לבנות היום את חוות מעון ואת חוות גלעד, ולזה לא רק שלא זכינו, אלא שלפי מפת הדרכים, אותה אימץ לו שרון – כל מה שהוקם בזמן שלטונו אמור להיחרב עד מאי השנה. אם חלילה יגיעו הדברים לידי כך, או אז נשמע שוב על שלטון החוק, והפרופסור אריאל בנדור, ועימו כל התקשורת, לא ידברו עוד על הסמכות להימנע מהפעלת החוק מהעדר אינטרס ציבורי. להיפך, הם יאמרו שהאינטרס הציבורי, דווקא הוא דורש את החרבת המאחזים! ללמדנו, שתלוי מי הקובע ומי המגדיר – מהו "אינטרס צבורי", בדיוק כמו מידת ה"נאורות" אצל השופט אהרון ברק: הוא וחבריו שכולם מסקטור אחד, מאסכולה אחת בציבור, הם ורק הם קובעים - מה נאור ומה חשוך.


הרי לכם כל תורת היחסיות, פרק ב', הפרק שלאחר איינשטיין, על רגל אחת. וכך נהפך המשפט למספח, כך הפכה התקשורת – לתשקורת.


מחר אנחנו הולכים לבחירות. יש כאלה, שבעזרת פתק הבוחר שקיבלו ירצו להחליף את השלטון. אין סיכוי. כי השלטון האמיתי אינו בידי החכ'ים והשרים, ואפילו לא בידי ראש הממשלה . כל הממשלות הן רק כקצף על פני המים. השלטון האמיתי לא התחלף בארץ הזאת מעולם, הוא מוחזק בידיהן האיתנות של קליקות המשפט, ברנז'ות התקשורת וכל יתר האליטות. הם השליטים האמיתיים של הארץ הזאת והם לא התחלפו מעולם.


ועד שלא יימצא מי שיעשה שם סדר, מי שישליט שם את מרות המדינה, הכל יישאר יחסי בארצנו, גם הצדק, האמת והמשפט.


שלח לחבר

שלח כתבה לחבר

הערות:

שלח ל - e-mail:

שם השולח:

e-mail השולח:

הוספת תגובה

כותרת:

שם:

אימייל

מגורים:

שים לב!

מערכת Yeshanews שומרת לעצמה את הזכות שלא לפרסם תגובות שאינן ראויות לפרסום.

התפרסמו 5 תגובות:

החלף סדר תגובות
5. אם יש מישהו שיודע מה לעשות שיצור איתי קשר ואני אצטרף למאבק
ג'ו [23.02.03,18:45] תגובתך ל - ג'ו
4. ממש יופי. איזה גיבורים!
דביר [22.02.03,20:11] תגובתך ל - דביר
3. מה אפשר לצפות מתקשורת שמתלבטת בין פיגוע לכדורגל... ל"ת
יהודה [03.02.03,20:11] תגובתך ל - יהודה
2. אילן רמון הוא הדוגמא הטובה ביותר לחוסר הפרופורציה
משה [03.02.03,20:11] תגובתך ל - משה
1. מדהים. די לתקשורת עוינת! ל"ת
yeshivaboy [03.02.03,20:10] תגובתך ל - yeshivaboy
 

פרסומת