חדשות

3 מאסרי עולם ו 40 שנה נוספות נגזרו על מחבל שאחראי לרצח יהודים

ח טבת התשס"ה 20/12/2004 10:19

ביום ד' ה 15/12 נגזרו בבית הדין הצבאי 3 מאסרי עולם ו 40 שנות מאסר נוספות על המרצח יאסר מחמוד עלי אבו בכר מגדודי אל-אקצא, תושב שכם, שהיה אחראי לפיגוע במלון ג'רמי בנתניה בו נרצחו ישראל יחיא והתינוקת בת 9 חודשים מלכה אביה הי"ד. כמו כן, היה אחראי לרציחתו של השוטר קונסטנטי דנילוב שנהרג בהתקלות עם מחבלים סמוך לבקה אל גרביה ב-30/3/02 כמו כן, מעורב בפיגועים נוספים בהם הנחת מטענים ופיגועי ירי.


צבא הגנה לישראל

תיק בימ"ש /02 5980
תיק תביעה 368/02
תיק פ.א. 2883/02
(חברון) בבית המשפט הצבאי
ב ש ו מ ר ו ן
בפני הרכב

במשפט שבין:
התובע הצבאי
- המאשים -
- נ ג ד -
יאסר מחמוד עלי אבו בכר
(עצור מיום 6/4/02)
ת.ז. 410011894 יליד 8/10/68 משכם
- הנאשם -
כתב אישום מתוקן ליום 8/8/02
הנאשם הנ"ל מואשם בזה בעבירות הבאות:
פרט ראשון:
מהות העבירה: חברות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי סעיף 84 + 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, היה חבר בארגון גדודי חללי אלאקצא, שהוא התאחדות בלתי מותרת.
דהיינו, בתחילת שנת 2001 או בסמוך לכך, פנה נאצר מחמוד עוויס (להלן: "נאצר"), שהינו האחראי על ארגון "גדודי חללי אלאקצא" באזור שכם, אל הנאשם והציעו להתגייס לפעילות צבאית במסגרת הארגון הנ"ל. הנאשם הסכים, הצטרף לארגון ונותר חבר בו עד למעצרו.

פרט שני:
מהות העבירה: ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי סעיף 84 + 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, ביצע שירות עבור ארגון גדודי שוהדא (חללי) אלאקצא, שהוא התאחדות בלתי מותרת.
דהיינו, בחודש ספטמבר 2001, כיומיים לאחר שהצטרף לארגון גדודי שוהדא אלאקצא, פנה הנאשם אל עאהד מחמוד פארס (להלן: "עאהד"), והציע לו להתגייס לפעילות צבאית במסגרת הארגון. עאהד הסכים והצטרף לארגון, בו פעל עד למותו, כמתואר בפרט האישום הבא.
כמו כן, פנה הנאשם לחאלד אלאסמר (להלן: "חאלד") והציע לו להצטרף לפעילות צבאית במסגרת הארגון הנ"ל. גם חאלד הסכים.

פרט שלישי:
מהות העבירה: הנחת פצצה, עבירה לפי סעיף 58(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 + סעיף 14 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יו"ש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, היה שותף להנחת פצצה מתוך כוונה לגרום מוות או פציעה לאדם או נזק לרכוש.
דהיינו, בחודש אוגוסט 2001 או בסמוך לכך, בשעות הלילה, נפגש הנאשם בכניסה לבית איבא עם עאהד, אסעד אסמעיל (להלן: "אסעד"), מחמוד טיטי (להלן: "מחמוד") ואחמד עלי אבו חדר (להלן: "אחמד" או "אבו חדר"). מחמוד ואחמד הגיעו כשהם חמושים ברובה M-16 כ"א, וכשבאמתחתם מקלע ומטען חבלה שהורכב ממטף כיבוי אש.
לאחר מכן, יצאו הנאשם וחבריו לבצע פיגוע ירי והנחת מטען בכביש העוקף בית איבא. אסעד ועאהד הניחו את מטען החבלה על הכביש, והחלו בחיבור חוטי החשמל, באמצעותם יופעל המטען. אז, פתח כוח צה"ל, אשר היו בקרבת מקום, באש לעבר השניים. אסעד נפצע ברגלו ועאהד נהרג. מחמוד ואחמד פתחו בירי מן הרובים שהחזיקו לעבר חיילי צה"ל, והנאשם נמלט עימם מהמקום.

פרט רביעי:
מהות העבירה: ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי סעיף 84 + 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, ביצע שירות עבור ארגון גדודי שוהדא אלאקצא, שהוא התאחדות בלתי מותרת.
דהיינו, בחודש ספטמבר 2001, פנה נאצר עוויס, שהינו האחראי על ארגון גדודי שוהדא אלאקצא באזור שכם, אל הנאשם וביקשו להכין כרוז לכבוד יום השנה הראשון לפרוץ אינתיפאדת אלאקצא. הנאשם הסכים והכין כרוז כאמור, אותו מסר לנאצר.
כמו כן, החל מתחילת שנת 2002 ועד למעצרו, נהג הנאשם לפרסם כרוזים מטעם ארגון גדודי שוהדא אלאקצא, לפי בקשת נאצר, בהם נטל הארגון את האחריות על הוצאתם לפועל של פיגועים שונים בתחומי ישראל ובאזור.
בנוסף, העביר הנאשם במספר הזדמנויות מצלמת וידאו מנאצר למחמוד טיטי ולאחמד אבו חדר, וזאת על מנת שהאחרונים יצלמו באמצעותה את המתאבדים אשר נשלחו לביצוע פיגועי התאבדות בתחומי ישראל.

פרט חמישי:
מהות העבירה: סיוע לעבריין, עבירה לפי סעיף 57 לצו בדבר הוראות ביטחון (יו"ש) (מס' 378), התש"ל - 1970.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, עזר לאדם שעבר עבירה על תחיקת הביטחון.
דהיינו, בתחילת שנת 2002 או בסמוך לכך, פנה אל הנאשם פעיל התנזים וסאם עבדאללה וביקשו למצוא מקום לינה עבור שני פעילי תנזים מבוקשים. הנאשם הסכים ופנה לאיאד אלאקרע, אשר הצליח לארגן מקומות לינה לשניים במעונות אוניברסיטת אלנג'אח. בהמשך, ביקש וסאם מהנאשם לסייע כספית לשני המבוקשים, ולכן התקשר הנאשם למשרדו של מרואן ברגותי. בשיחה עם מנהל המשרד, הבטיח האחרון למסור את בקשת הנאשם למרואן ברגותי.

פרט שישי:
מהות העבירה: קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (י"וש) (מס' 378), תש"ל - 1970, ולפי סעיף 22 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (י"וש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, קשר קשר לגרום למותם של אחרים בכוונה.
דהיינו, בחודש ינואר 2002 או בסמוך לכך, פנה ראאד ג'ליל (להלן: "ראאד") אל הנאשם בשכם ואמר לו כי הוא מכיר אדם המוכן לבצע פיגוע התאבדות. בתגובה, התקשר הנאשם לנאצר עוויס, ולאחר שסיפר לו על דברי ראאד, הנחה אותו נאצר לתאם פגישה בינו לבין המתאבד בחנות גלידה ברמאללה למחרת היום. לאחר מכן, שוחח הנאשם עם ראאד ואמר לו להביא את המפגע המתאבד לפגישה המתוכננת.
למחרת בבוקר, נפגש הנאשם עם ראאד בשכם. ראאד אמר לנאשם כי שמו של המפגע המתאבד הינו "ראמי", וכי יש לו צלקת על פניו. הנאשם מסר את הפרטים האמורים לנאצר, ובאמצעות ראאד - תיאם את הפגישה בין נאצר ל"ראמי".
כעבור ימים אחדים, שמע הנאשם כי אדם בשם "ראמי נור" ביצע פיגוע התאבדות בירושלים, בו נהרגו שני אזרחים. בהמשך, התקשר אל הנאשם נאצר, ואמר לו כי האדם שביצע את הפיגוע הנ"ל הינו האדם שאסף בהתאם להנחיותיו. כמו כן, ביקש נאצר מהנאשם להכין כרוז מטעם ארגון "כתאאב שוהדא אלאקצא", בו נוטל הארגון אחריות על הפיגוע האמור. הנאשם הסכים, עשה כמבוקש והעביר את הכרוז לנאצר.

פרט שביעי:
מהות העבירה: סיוע לעבריין, עבירה לפי סעיף 57 לצו בדבר הוראות ביטחון (יו"ש) (מס' 378), התש"ל - 1970.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, עזר לאדם שעבר עבירה על תחיקת הביטחון.
דהיינו, בחודש פברואר 2002 או בסמוך לכך, פנה אל הנאשם נאצר עוויס, המוכר לו כאחראי על ארגון גדודי שוהדא אלאקצא, וביקש כי יעביר רובה M-16 ממחמוד טיטי לאחמד אבו חדר. הנאשם הסכים והעביר את הרובה כמבוקש.
בסמוך לאחר מכן, נפגש הנאשם עם נאצר בביתו של האחרון בבלאטה. נאצר ביקש מהנאשם להעביר סכום של 500 ש"ח למואייד ג'מיל, והנאשם הסכים ומסר את הסכום כמבוקש.

פרט שמיני:
מהות העבירה: גרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיפים 51(א) ו- 7(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון (י"וש) (מס' 378), תש"ל - 1970, ולפי סעיפים 2, ו- 14 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (י"וש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל היה שותף לגרימת מותו של אדם אחר בכוונה. דהיינו:
א. בתחילת חודש מרץ 2002 או בסמוך לכך, פנה נאצר עוויס אל אחמד עלי אבו חדר ואמר לו כי בכוונתו לשלוח את שאדי אלנג'מי (להלן: "שאדי") וסעיד בטא (להלן: "סעיד") לנתניה, לשם ביצוע פיגוע התאבדות. עוויס הסביר לאבו חדר כי שאדי מכיר את נתניה מאחר ועבד בה בעבר, וביקש מאבו חדר לסייע בהכנת שאדי וסעיד לביצוע הפיגוע. אבו חדר הסכים.
ב. לאחר זמן מה נפגש אבו חדר עם הנאשם, אשר נשלח מטעם עוויס, בכיכר בשכם. הנאשם מסר לאבו חדר שני רובי M-16 ושש מחסניות, על מנת שיעבירם לשאדי וסעיד לצורך ביצוע פיגוע ההתאבדות המתוכנן.
ג. ביום 8/3/02 אסף אבו חדר את שאדי וסעיד מכיכר בשכם והביאם לביתו. שם, מסר אבו חדר לשאדי ולסעיד את שני רובי ה- M-16 והמחסניות שקיבל מהנאשם, וכן רימון יד. לאחר מכן, צילם אבו חדר באמצעות מצלמת וידאו את שאדי וסעיד, אשר החזיקו ברובי ה- M-16, בעוד שאדי מקריא צוואה שחיבר עוויס. את קלטת הוידאו העביר אבו חדר מאוחר יותר לעוויס.
ד. למחרת, ביום 9/3/02, התקשר אבו חדר אל זיאד עצאעצה ושאל אותו האם הוא מוכן לסייע בהעברת שני מפגעים מתאבדים לבאקה אלשרקיה. זיאד הסכים ואמר לאבו חדר כי יעביר אליו את המפגעים בשעות אחר הצוהריים.
ה. בהתאם, אסף אבו חדר את שאדי וסעיד, אשר היו חמושים באמל"ח שנמסר להם, באזור "ג'בל שמאלי" שבשכם באמצעות רכב שברולט בעל לוחיות זיהוי ישראליות (אשר נגנב מבעליו ביום 20/2/02). אבו חדר הסיע את השניים לכפר ראעי, שם פגשו את זיאד, אשר הגיע ברכב מרצדס מסחרי. אבו חדר השאיר את רכב השברולט לשאדי וסעיד, על מנת שייסעו בו לישראל אחרי רכבו של זיאד, וחזר לשכם באמצעות מונית.
ו. בשעות הערב, הגיעו שאדי וסעיד לרחוב גד מכנס בנתניה. בסמוך לשעה 20:25, כאשר הגיעו לפתח מלון "ג'רמי" שבמקום, החלו שאדי וסעיד לבצע ירי מרובי ה- M-16 שנשאו לעבר לובי המלון ההומה מאדם. כמו כן, השליכו השניים רימון יד לתוך לובי המלון.
ז. כתוצאה מן ההתקפה, נפטרה מלכה אביה ז"ל, תינוקת כבת 9 חודשים.

פרט תשיעי:
מהות העבירה: גרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיפים 51(א) ו- 7(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון (י"וש) (מס' 378), תש"ל - 1970, ולפי סעיפים 2, ו- 14 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (י"וש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל היה שותף לגרימת מותו של אדם אחר בכוונה.
דהיינו, לאחר המתואר בפרט האישום הקודם ולאחר שסיימו לבצע את הירי לעבר הנוכחים בלובי המלון, המשיכו סעיד ושאדי בדרכם ברחוב גד מכנס, תוך שהם מבצעים ירי לכל עבר. לאחר חילופי אש שהתנהלו בין כוח משטרתי שהגיע למקום לבין שאדי וסעיד, נהרגו המפגעים. כתוצאה מן הירי, נפטר ישראל יחיא ז"ל, שהיה בקרבת שאדי וסעיד אותה שעה.

פרט עשירי:
מהות העבירה: ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיפים 51(א), 7(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון (יו"ש) (מס' 378), התש"ל - 1970 וסעיפים 2, 14, 19, 20 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יו"ש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, היה שותף לניסיון לגרום למותם של אחרים בכוונה.
דהיינו, בנסיבות המתוארות בשני פרטי האישום הקודמים לעיל, ניסה הנאשם לגרום למותם של אחרים. כתוצאה מההתקפה שביצעו שאדי וסעיד כמתואר לעיל, נפצעו בני אדם רבים.

פרט אחד עשר:
מהות העבירה: קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (י"וש) (מס' 378), תש"ל - 1970, ולפי סעיף 22 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (י"וש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, קשר קשר לגרום למותם של אחרים בכוונה.
דהיינו, בחודש מרץ 2002 או בסמוך לכך, פנה הנאשם אל נאצר עוויס והציע לו לבצע פיגוע בבית החולים "תל השומר" שבישראל. נאצר ביקש מהנאשם לפנות בנושא זה לאחמד אבו חדר.
לאחר מכן, שאל הנאשם באקראי נהג מונית שהסיעו, האם הוא מכיר את אזור ביה"ח "תל השומר". הנהג השיב בחיוב ותיאר לנאשם כיצד להגיע למקום. בהתאם להוראות, שירטט הנאשם מפה של האזור.
כעבור כיומיים, נפגש הנאשם עם אחמד אבו חדר, סיפר לו על תוכניתו ומסר לו את המפה ששירטט. אחמד העביר את המפה לנאצר, אשר החליט לדחות לפי שעה את ביצועו של פיגוע זה.

פרט שנים עשר:
מהות העבירה: החזקת אמל"ח, עבירה לפי סעיף 53(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון (יו"ש) (מס' 378), התש"ל - 1970.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, החזיק אמל"ח ללא תעודת היתר שהוענקה לו על ידי מפקד צבאי.
דהיינו, באמצע חודש מרץ 2002 או בסמוך לכך, פנה נאצר אל הנאשם וביקשו להיפגש עם מחמוד טיטי על מנת לנסות חגורת נפץ שהכין האחרון. הנאשם הסכים ופגש את מחמוד במרכז שכם, משם נסעו לאזור "בסטין", כשברשותם חגורת נפץ. במקום, חיבר מחמוד את החגורה באמצעות שני חוטי חשמל לסוללה, וגרם לפיצוצה. הנאשם הבחין בפיצוץ חזק, אולם מחמוד אמר לו כי המדובר בפיצוץ חלש דווקא, וביקש כי ידווח על כך לנאצר.


פרט שלושה עשר:
מהות העבירה: גרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיפים 51(א) ו- 7(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון (י"וש) (מס' 378), תש"ל - 1970, ולפי סעיפים 2, 14, 19-20 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (י"וש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל היה שותף לניסיון לגרום למותו של אדם אחר בכוונה.
א. דהיינו, בסוף חודש מרץ 2002 או בסמוך לכך, פנה מג'די ע"א ג'ואד חנפר (להלן: "מג'די") אל אחמד עלי אבו חדר וביקשו לשלחו לביצוע פיגוע התאבדות בתחומי ישראל. אבו חדר הסכים ופנה אל מחמד בכרי (להלן: "בכרי"), שהינו אזרח ישראלי, וביקשו לסייע לו בהסעת מפגע מתאבד לתחומי ישראל. בכרי הסכים.
ב. בהמשך היום, פנה אבו חדר אל נאצר עוויס ואמר לו כי איתר אדם המוכן לבצע פיגוע התאבדות. עוויס ביקש מאבו חדר להיפגש עם האדם, ואבו חדר הסכים. מאוחר יותר, ולאחר שצילם את מג'די בסטודיו לצילום, לקח אבו חדר את מג'די לביתו של עוויס בשכם, שם נפרד מעליו.
ג. כעבור יומיים, פנה עוויס אל אבו חדר וביקש ממנו לרכוש רכב עם לוחית זיהוי ישראלית. אבו חדר עשה כמבוקש ורכש רכב מיצובישי שחור בעל לוחית זיהוי ישראלית.
ד. במקביל ובסמוך לכך, פנה עוויס אל הנאשם וביקשו להשיג עבורו בדחיפות שתי חגורות נפץ לשם ביצוע פיגוע התאבדות. הנאשם הסכים ופנה בעניין לחאלד אלאסמר בשכם. חאלד הסכים לבקשת הנאשם לספק לו חגורות נפץ, וכעבור כיומיים, התקשר אל הנאשם ואמר לו כי השיג חגורת נפץ אחת. הנאשם ביקש מחאלד להעביר את חגורת הנפץ למחמוד טיטי, ובהמשך לקח אותה הנאשם ממחמוד, ביחד עם רובה M-16. הנאשם העביר את חגורת הנפץ והרובה לאבו חדר.
ד. לאחר מכן, ביום 30/3/02, הגיע אבו חדר ברכב המיצובישי האמור לבית עוויס, שם פגש את מג'די ואדם נוסף בשם פתחי עמירי (להלן: "פתחי"). עוויס אמר לאבו חדר כי פתחי ייצא עם מג'די לביצוע פיגוע התאבדות בתחומי ישראל. לאחר מכן, מסר עוויס לפתחי שני רימוני יד ואת חגורת הנפץ. אבו חדר עצמו מסר למג'די את רובה ה- M-16 שקיבל קודם לכן מהנאשם.
ה. לאחר מכן, הסיע אבו חדר את מג'די ופתחי ברכב המיצובישי לכפר ראעי, שם המתין לו זיאד עצאעצה, אשר יועד להוביל את המפגעים המתאבדים לתחומי ישראל. במקום, נפרד אבו חדר ממג'די ופתחי, שנסעו ברכב המיצובישי אחרי זיאד, אשר נסע במשאית מרצדס לכיוון באקה אלגרביה.
ו. בדרכם לישראל, בשעות הצוהריים, בסמוך לבאקה אלגרביה, נתקלו מג'די ופתחי בכוח של שוטרי מג"ב. השניים פתחו בהתקפה לעבר הכוח, וזאת באמצעות רובה ה- M-16, הרימונים וחגורת הנפץ שהיו ברשותם.
ז. כתוצאה מהתקפה זו נפטר שוטר המג"ב רס"ל קונסטנטין דנילוב ז"ל.
ח. מיד לאחר מכן, נורו מג'די ופתחי למוות ע"י כוח המג"ב.

פרט ארבעה-עשר:
מהות העבירה: ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיפים 51(א), 7(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון (יו"ש) (מס' 378), התש"ל - 1970 וסעיפים 2, 14, 19, 20 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יו"ש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, היה שותף לניסיון לגרום למותם של אחרים בכוונה.
דהיינו, בנסיבות המתוארות בפרט האישום הקודם לעיל, ניסה הנאשם לגרום למותם של אחרים.

פרט חמישה-עשר:
מהות העבירה: קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (י"וש) (מס' 378), תש"ל - 1970, ולפי סעיף 22 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (י"וש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, קשר קשר לגרום למותם של אחרים בכוונה.
דהיינו, בסוף חודש מרץ או בסמוך לכך, התקשר נאצר עוויס אל הנאשם ואמר לו כי איתר אדם המוכן לבצע פיגוע התאבדות. נאצר ביקש מהנאשם לאתר אדם נוסף אשר יהיה מוכן לבצע פיגוע התאבדות, ולהעבירו לאחמד אבו חדר. הנאשם השיב בחיוב.
בהמשך, התקשר הנאשם למחמוד טיטי ושאלו האם יוכל לאתר אדם המוכן לבצע פיגוע התאבדות עבור נאצר. כעבור כרבע שעה, התקשר מחמוד אל הנאשם ואמר לו כי מפגע מתאבד ימתין לו בשעה 20:00 בבית קפה ברפידיה שבשכם.
הנאשם הגיע במונית לבית הקפה האמור בשעה הנקובה ביחד עם חאלד אלאסמר, ושם פגש במפגע המתאבד. חאלד שאל את המפגע המתאבד האם הוא מטעם מחמוד, ולאחר מכן עלו השניים למונית ונסעו לפגוש את אחמד בכיכר "נאצר" בשכם, לפי הוראת הנאשם, אשר שילם אף עבור הנסיעה. הנאשם עצמו שב לביתו.
למחרת, התקשר נאצר אל הנאשם ואמר לו כי הבחור ששלח חזר בו מנכונותו לבצע פיגוע התאבדות. הנאשם השיב כי האחראי לדבר הוא מחמוד, היות והוא שאיתר את הבחור.
פרט שישה-עשר:
מהות העבירה: קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (י"וש) (מס' 378), תש"ל - 1970, ולפי סעיף 22 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (י"וש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, קשר קשר לגרום למותם של אחרים בכוונה.
דהיינו, מספר ימים לאחר המתואר בפרט האישום הקודם, נפגש הנאשם עם בורהאן משאקי באוניברסיטת אלנג'אח בשכם. בורהאן אמר לנאשם כי הוא מכיר סטודנט בשם עלאא אלבדרסאוי, אשר מוכן לבצע פיגוע התאבדות. הנאשם הבטיח לבורהאן לפנות למחמוד טיטי על מנת לבדוק האם יהיה מוכן לשלוח את עלאא לביצוע פיגוע התאבדות.
בהמשך, פנה הנאשם למחמוד וסיפר לו על עלאא. מחמוד השיב כי ברצונו לפגוש את עלאא, והנאשם תיאם פגישה בין השניים, אשר נערכה במחנה פליטים בלאטה. כעבור זמן קצר, התקשר מחמוד אל הנאשם ואמר לו כי עלאא חזר בו מנכונותו לבצע פיגוע התאבדות.

פרט שבעה עשר:
מהות העבירה: קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (י"וש) (מס' 378), תש"ל - 1970, ולפי סעיף 22 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (י"וש) (מס' 225), תשכ"ח - 1968.
פרטי העבירה: הנאשם הנ"ל, באזור, קשר קשר לגרום למותם של אחרים בכוונה.
דהיינו, בסמוך למתואר בפרט האישום הקודם, נפגש הנאשם עם פעיל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, חאלד זוואוי, ואמר לו כי הוא מעוניין להוציא לפועל פיגוע משותף לארגון ה"כתאאב שוהדא אלאקצא" ולארגון הגא"פ. בתגובה, הפגיש חאלד את הנאשם עם פעיל גא"פ המכונה "עבאס", אשר הסכים כי ארגונו ישתף פעולה עם ארגונו של הנאשם בביצוע פיגוע משותף. הנאשם ועבאס החליפו מספרי טלפון ונפרדו.
בהמשך, דיווח הנאשם לנאצר על פגישותיו שלעיל, ולאחר מכן נפגש פעם נוספת עם עבאס וחאלד, עימם שוחח על הפיגוע המתוכנן. לאחר פגישה זו, דיווח הנאשם פעם נוספת לנאצר על פגישתו, ואז אמר לו נאצר לעזוב את הנושא.


שלח לחבר

שלח כתבה לחבר

הערות:

שלח ל - e-mail:

שם השולח:

e-mail השולח:

הוספת תגובה

כותרת:

שם:

אימייל

מגורים:

שים לב!

מערכת Yeshanews שומרת לעצמה את הזכות שלא לפרסם תגובות שאינן ראויות לפרסום.

אין תגובות לכתבה
 

פרסומת