דעות

על הלינצ', ה"מלון", ותרבות השקר במחוזותינו-תחקיר מעודכן

זה מה שעושה דיסקט ה"ההתנתקות" לצה"ל ומשטרת ישראל

דו"ח מיוחד לחברי ועדות הכנסת –נכתב ע"י מאיר אינדור, סא"ל בדימ.

פרק ראשון

צה"ל בלוחמה פסיכולוגית נגד האויב החדש

כשפניתי למפקד בכיר עם שורת הממצאים המוכיחה בעליל שבפרשת המואסי הופעלו טכניקות של שקר ספינים וקומבינות כלפי המתנחלים תוך שימוש בתקשורת ההמונית לנושא, נכונה לי הפתעה. הוא לא הכחיש ולא התפתל ואישר אפילו את התיזה. אבל גונן בלהט על "המהלכים" (כך קרא להם).
הייתה זו לוחמה פסיכולוגית מוצדקת כנגד מי שמתייצב נגד צה"ל ומאחר ובין המתנחלים וצה"ל שורר עימות, הרי ש"במלחמה כמו במלחמה"!
הצעדים הללו (לאמור שקרים ספינים וקומבינות) ,כך הכריז באוזני, רק יגברו מפינוי לפינוי. הוא גם סיפר לי שמיטב המומחים בנושאים אלו מתגייסים למילואים והם נמצאים ב"צוותי התערבות" שהורכבו, כך התגאה באוזני המשתאות ומול ראשי הסחרחר מצה"ל החדש שנפרס לפני במלוא עוזו.
הרי צוותים כאלו, אמרתי לעצמי, בדרך כלל נבנים למתאבדים שמצווה להורידם מהגג בכל טריק ושקר אפשרי. איזו הצדקה יש להפנותם למתנחלים, אלא"כ בעיני אותם ה"מומחים"- אנשי שמאל בד"כ שנענו לקריאה –אנשי הימין נמצאים בהחלט על הגג!
ואכן על פי דווח YNET: היה פסיכולוג צמוד לפינוי בכוח שעקב אחרי המפקדים החיילים והמפונים לבדוק את תורת הלחימה שנלמדה וכמה היא פועלת והוטמעה.
כדי להטמיע את תורת הלחימה עושים תרגילים לכוחות, והכשרה מנטלית וסימולציות, לדבריו לא רק כדי שידעו איך לסחוב מתיישבים, אלא גם כדי להטמיע בהם פסיכולוגית את המשימה.
בלשונו, כאיש ח"א, צריך להטמיע בחיילים שמי שהיה עד היום "עמית" הופך מהחודש הבא ל"טורף"!
זו משימה לא קלה בעיניו, כי צריך לשמור בכל זאת על פרופורציות ועל מינון, שהרי בכל זאת אחים אנחנו, אמר בנעימות.
מאחר והאיש איש באמת נעים ואני די הייתי כעוס לא המשכתי להקשות.

הסכנה הגדולה שלמרות כל ביטויי החיבוק וההצהרות הידידותיות משימת הגירוש שהוטלה עליהם הופכת אותם ואותנו באמת לעמית וטורף. הסכנה אינה בנו, כי אנו הובלנו ע"י עסקנינו להיות סבילים ("שק קמח מתפתל"), אלא אצל הכוחות הצבאיים והמשטרתיים.
אצל רבים מאלה שעוסקים בפקודת הגירוש, כבר הפכנו לאויב -מורכב מדרגות חומרה שונות. מפקד כלא "מעשיהו" נשלח השבוע לתקשורת לראיון מסית נגד הנערים והנערות שברשותו והשווה אותם למחבלים ("לא מלח הארץ הם, אלא דמויי אסירים ביטחוניים").
גם עולם המונחים הצבאי משועבד כעת נגדנו.
בצה"ל החדש של שרון- ובניו, משתמשים נגדינו בכל עולם המונחים שבו מוגדר האויב, כדי לייצר כלפינו בקרב החיילים אווירת מלחמה. "מקימים חמ"לים" ו"עושים תרגול על מודל" ו"מכינים פקודות מבצע" ו"קציני מודיעין אוספים חומר" ו"עושים צילומי אוויר", ו"מכינים תיקי מודיעין על כל משפחה" –(כך ניצב פרנקו) – בקיצור אויב לכל דבר.
גם את המבנים לקליטת המגורשים מכין... משרד בטחון, כיאות למחנה שבויים (בתנאי לוקסוס צריך להודות) , בידיו האמונות של ויקטור בר גיל, המשתתף הקבוע בתצוגות התכלית החדשות של שרון.
צורת התייחסות כזו תגרום לנזק בלתי הפיך ולהגדלת הניכור בין הציבור הדתי והלאומי לצה"ל ומ"י - עד לפגיעה אסטרטגית, אבל אצל הדור החדש של האלופים שמינה שרון, 4 מהם מזכיריו הצבאיים בעבר, אלו זוטות.
מילא אנחנו האזרחים אבל מה יעשו דווחי השקר לתרבות הניהול של כוחות הביטחון וזאת יש להבין: נורמת שקר היא איום קיומי לכוחות ביטחון, באשר הם. הרי ברור לחלוטין שתרבות השקר לא תיעצר ב"הינתקות".
יש על כן לבוא מבחוץ ולהציב סכר לדיווחי השקר ונורמות התנהגות שקרית , כדי להציל את צהל מעצמו!
יתכן וההתעוררות באה מאוחר מידי. הנורמה הקשה כבר חלחלה לתוך הדרגים הנמוכים. במג"ב, מפקדים זוטרים מדווחים על סיור או מחסום פתע בעודם נמצאים במנוחה. במקום סגור ומוצל, במשך שעות.
האם אפשרי לעצור את סרטן תרבות השקר? ובכן, זה אפשרי.
אפשרי אם ניקח את אירועי המואסי, הלינצ' שלא היה, המת שקם לתחייה ופינוי המלון, כ"טסט-קייס".
כך יבינו הקצינים הבכירים שהציבור איננו פרייר ואימתו תהא עליו.
בדיקה יסודית ומעקב על דבריהם שהיו בשבוע החולף , תגרום להם שיחשבו פעמיים לפני השקרים בעתיד.
יש לבנות 'מאזן אימה' של השקר: מי שנדבק בכתם השקר לא יוכל להתנקות ממנו בנימוקי אתרוג.
כמו בארה"ב. מי שנתפס בשקר – שרוף. יהיה זה סנטור, נשיא או מנכ"ל משרד הביטחון הישראלי. 'מאזן אימה' בונים בנחישות. בידיעה שהצדק איתנו ואנו משועבדים לו. לא בחיבוקים ובצ'פחות!

בשולי הדו"ח-עצה לרבנים וחברי הכנסת: בטרם רצים לגנות וליפול שדודים ל'ספינים' של ממלכת שרון, צריך לבוא להכרה שמשהו ענק רקוב בממלכה ועל הכול הם חשודים. כולל על כתם השמן והדוקרנים ליד כפר חב"ד.
ימים יגידו שמי שסיכן באמת חיי יהודים אינם אלה שממלאים את בתי הכלא כעת ואינם מסוגלים לפגוע בזבוב (מחוץ מלחטוף מכות רצח מהשוטרים) אלא בני בלייעל שלא מכירים אותנו ואת סגנוננו וחושבים שמה שמקובל אצלם, אלימות כלפי יהודים, מקובל גם אצלנו

פרק שני

שקרים וקומבינות ב"תרגיל" המואסי, שהכשיר את פינוי המלון

בירור עובדות של סדר האירועים בפינוי המלון בקטיף, מצייר את התמונה הבאה:
1. צה"ל הורס את "בתי הנופש" של הקצינים המצריים על חוף המואסי
2. כתגובה, משתלטת קבוצת נוער על בית עזוב במואסי. מתרכזים שם נערים וצעירים ש"לא רגילים לשתוק" כלשונם, כאשר זורקים עליהם אבנים.
3. צה"ל (בכוונת מכוון), לא מגיב במשך יומיים של יידוי אבנים פלסטיני אינטנסיבי, ונותן לרוחות להתלהט. נערה נפצעת. הסיפור מדווח בחדשות.
4. ביום השלישי, התקפת אבנים חזקה. הנוער היהודי לוקח יוזמה ומגיב. להתקפה החזקה זומנו צלמים פלסטינים! צעיר ערבי, שנפצע קלות בראשו מאבן ישראלית או מכת רובה של חייל (כך אמר הצעיר בקול ישראל), חוטף עוד 4 אבנים משני צעירים שרצים לעברו, ובורחים. האירוע מוגדר על ידי הפלסטינים שמצלמים את האירוע כ"לינץ"
5. התמונות מועברות לטלוויזיה הישראלית ולחו"ל. הסערה גדלה. אלוף הפיקוד וניצב ברלב מחככים ידיים בהנאה. המלכודת עובדת. גם בלשכת שרון-השמחה גדולה. יועצי הספינים שם, בראשות אייל ארד - ה"מתאם האסטרטגי" החדש-ישן, מנחים באופן רצוף את מופז ודן חלוץ, ומחוברים "און לין" לאלוף הפיקוד. האיש שעבד עם מועצת יש"ע כאלוף הספינים משאיר את טביעות האצבע המוכרות: הכפשת היריב. השיטה המוכרת שהופעלה בעבר (השמצת החרדים בפרויקט "חוקה לישראל" השמצת ה"ימין הקיצוני" וכו') מופעלת גם כאן. התקשורת שחקן פעיל ושותף מרכזי בספין.
6. ההסתה בשיאה. או אז יוצאת ההחלטה לפנות ב"עיתוי המתאים". האלוף הראל הסביר זאת כך: "לא נכנסו קודם כי חשבנו שזה לא העיתוי המתאים. מה שאירע היום הוא לא ערובה לכך שאתמול או לפני שבוע הפינוי היה חלק כמו עתה. אני שלם עם העיתוי".
7. אביו של אחד משוטרי הימ"מ מדווח לאנשי המלון על תדריכים קשים שקיבלו אנשי הימ"מ ומביע חשש שעקב התדריכים האלה הם עלולים לפתוח באש על כל התנגדות. אנשי המלון אוספים נשקים שהיו ברשותם. פיקוח נפש.
8. אנשי הימ"מ פורצים למלון כשבידם סולמות ופטישים ועל פניהם כובעי מסכות . אין שום התנגדות אקטיבית. המכשול היחיד הוא שולחן האוכל והשתייה שהכינו להם אנשי המלון. כל איש מלון זכה לטיפול של 19 שוטרים. המבצע עבר בהצלחה!



פרק שלישי

עבודת ההונאה

מסתבר, שכדי להוביל לעימות נוקשה כלפי אנשי המלון ומתוך חשש לסירובי פקודה או רפיון, שיקרו מפקדים בכירים בצה"ל ובמ"י לחייליהם, במצח נחושה. הן בפרשת המואסי והן בפרשת פינוי המלון. להלן חלק מהשקרים כפי שהוצגו לציבור לשוטרים ולחיילים-בפרשת המואסי

1.

הפצוע ה"אנוש"

ביום נפילת ה"הפצוע האנוש" הוא מתועד מכל כיוון. בתחילה, עומד הנ"ל בראש חבורת פורעים, בפוזה פלסטינית טיפוסית: זריקת אבן. אז, לאחר שנפצע שטחית, רואים את הבחור מבוים על ידי צלמים פלסטינים לשכב בתנוחה מתאימה, ופלסטינים אחרים נראים עומדים בצד מסתכלים בסבלנות בשלבי הביום. קציני צה"ל בכירים העוסקים בהכנות לפינוי, שותקים מול תמונות הבימוי של "הפצוע אנוש", המופיעות באתרי אינטרנט (לדוגמא http://www.a7.org/news.php?id=116746 ). אין לצופה לא מיומן ספק שהאיש אינו פצוע אנוש. למפקדי הכוחות ואנשי הרפואה בשטח, על אחת כמה וכמה.
אך מה עושה אלוף הראל . במשך יממה הוא שותק ונותן לתקשורת לבנות את העלילה. וכשהוא מופיע הוא אינו סותר אותה אלא משחרר את ההתבטאות הבאה: "אני שמח שהפלסטיני בסך הכול נפצע קל, ולא נפגע אנוש כפי שחששנו"!
נו באמת, ממה חשש אלוף הראל כשרץ להתראיין בהבעות חמורות סבר מול המצלמות כשכל פיקודיו מגחכים לפארסת ה"פצוע אנוש"! הרי ה"פצוע אנוש" קם על רגליו והלך בעצמו, כשהוא נתמך על ידי חבריו! הרי למחרת האירוע, מדווח אחד העיתונאים, שהאיש נראה צוהל בחברתם!
והשאלה הקשה לאלוף הראל ועמיתיו: האם חשב מה זה עושה לחיילים שיודעים שמפקדיהם משקרים ביודעין? תהא הסיבה אשר תהא!

2. הלינצ'
לא התקררה דעתו של דן הראל עד שהצטרף לחלק השני של השקרים הפלסטינים: אימוץ המונח לינץ' על זריקת 4(!) אבנים ע"י 2 נערים יהודים שבורחים מיד (אלוף דן הראל: "ביניהם אלה שעשו את הלינץ'- (ynet. זילות השימוש במונח לינץ' כאן, בולט מול לינץ' אמיתי. למשל הרצח ברמאללה. שם, במשך שעה ארוכה דשו למוות שני יהודים בתחנת המשטרה, וגופותיהם הושלכו מעד לחלון לצהלת ההמונים טבולי הדם. או הלינץ' במעביד הדתי שבא לרפיח לשלם חוב לעובדיו ונרצח על ידי ההמונים. או הלינץ' במשת"פ בקבטיה.
משעה שפומפם ה"לינץ' היהודי" בפיו של האלוף הראל אוזן החשבון בינינו לבין הטרור הפלסטיני. אולי אפילו נפתח חשבון חדש, שיצדיק מעתה והלאה שיטת רצח פלסטינית זו.
תזה: אלוף הפקוד שיקר במודע, בפרשת המואסי . הוא אימץ בחדווה את גרסת הפלסטינים (שסיפקו לכלי התקשורת הישראלים את מירב הצילומים) ולא ניסה למזער את נזקי תעמולת הכזב- למרות שהיה בכוחו להכחיש- כדי לרפד את הדרך לפינוי המלון הסמוך.
משעה שהוא וחבריו עשו זאת הם נקלעו לסחרור ולא יוצאים ממנו.
עד כדי כך הם מסובכים בשקר של עצמם,שהם נמנעים מלעצור את זורקי האבנים הפלסטינים הגם שניתן לזהותם באותם סרטים בהם איתרו את היהודים ולמרות שהפלסטינים היו היוזמים והתוקפניים-במשך ימים.
הנזק התעמולתי הבין לאומי: עתה המצב שבכל העולם ובקרב הערבים בעולם מוצגת הגרסה הפלסטינית שהפלסטינים המסכנים והיהודים התוקפנים!
פרק ד'

ספין פינוי המלון

סאגת פינוי המלון נפתחת בהכרזת האלוף הראל: ". לא ניתן לחבורת פורעי חוק שהשתלטו על המלון להתגורר שם". ומה האמת? המקום ניתן לדיירים כדת וכדין על ידי בעלי המלון, איתן בן דוד.
בחוזה שכירות. המשפחות שגרו שם של נדיה מטר ומיכאל פועה והאחרים שבאו מאלון שבות –במלון לא ביצעו מעולם מעשה אלימות ותושביו לא היו ואינם פורעי חוק. נדיה מטר ומיכאל פואה הם אנשים עדינים ומתורבתים, אף כי עקשנים ושורשיים.
אך תרבות שקר לא נעצרת כאן. את הימ"ם, המיועד למלחמה בטרור, שולחים לפנות משפחות שקטות, כאשר כל משפחה מחכה לפינוי בחדרה, עם הילדים!
מול אויב זה מצטייד הימ"ם במסכות וציוד לחימה, הוא כאילו עלול להיתקל במחבלים. מי דאג לחשוף את אנשי הימ"מ בטרם התארגנות למבצע לכתבה שתשודר בערב ובה הם נראים "מצחצחים את חרבותיהם", בודקים ציודים כאילו לפני קרב?
הרי גם אנשי המודיעין שהיו במלון זה ימים דווחו שהכול הולך להיות שקט. הרי גם בתקשורת שמעו את נדיה מטר מתדרכת כך את האנשים!
לשם מה הייתה ההצגה עם הסולמות והריצה פנימה עם שאגות קרב כמיטב מסורת צבאות מחבלים בתרגילי מפגן בומבסטי. מה היה האינטרס להוציא לתקשורת צילום תקריב של לוחם ימ"ם בלפיתת חניקה חזקה לבחור שכוב על הארץ במחאה פסיבית?
מדוע שלחו לוחם שרירי ענק לנערה צנומה שמצולמת בוכייה ?מי היה מעוניין, ולמה, להפגין בוטות ואלימות כאשר היה אפשרי ורצוי לכאורה להצטייר ההיפך ?
מה היה האינטרס של שני המפקדים הבכירים להוציא הצהרות מתלהמות-
בתום המבצע. מפקד בכיר (אורי בר לב?) מצוטט בשטח "בזמן אמת, נוער הגבעות התגלה כנוער נמושות " .
הצהרה זו לאתר YNET סחטה שם עשרות תגובות נזעמות, גם של אנשי שמאל: וכי מה רציתם שילחמו בכם? אגב: לא היו שם נערי גבעות!
מדוע הסגנון האלים של מפקד בכיר במשטרה בדרגת ניצב (בר לב) ''מי שינסה להשתלט שוב על בית כאן - נכה בו בפטיש בראש''. למה צריך איום כ"כ עוין כלפי אזרחים? ואם מישהו, נגיד, יחזור ויכנס למלון, האם הוא כל כך מסכן את ביטחוננו שמגיע לו פטיש בראש?
שימו לב לאווירת המלחמה של הימ"מ, אחת היחידות הטובות שיש לנו:
" 'המלון בידינו', הכריז מפקד הימ"מ במכשיר הקשר, ונתן את האות לטפיחות הסחבקיות של הלוחמים המתוחים."
ממה הם היו כל כך מתוחים? מהילדות הקטנות והנערות הצעירות שבכו שם ללא הפסק מול שאגות הלוחמים?
על מה איפה הסתערו לוחמי הימ"ם? על העל שולחן עמוס המטעמים שהכינו להם המפונים בתקווה לרכך את האווירה, או על דעת הקהל הישראלית בעלילת הסתה?
הפרולוג לסיפור הפינוי:
"בחדר משפחת פואה, שישה ילדים קטנים שתו מרק עוף עם שקדי מרק והביטו על החוף כאילו היו בטיול בקריביים. הילדים מרוצים "כיף פה, יש בלגן". מההסברים של מיכאל פואה, ממנהיגות יהודית בליכוד, הבנתי שהתנגדות אקטיבית לא צפויה. לפחות לא באזור הזה של המלון. חיפשתי את המתבצרים "האמיתיים". הם לא נמצאו." (עיתונאי שהיה שם)


סידרה זו והתחקיר שעשיתי, מוקדש לביתי רוויטל הצדיקה בת השרות הלאומי שראתה את התמונות המזעזעות של הלינץ' והתקשרה אלי נסערת ובוכייה:"אבא, לאן הידרדרנו? איך אפשר להוציא מתוכנו כל כך הרבה רוע?"
הבטחתי לה שאבדוק מה היה שם והנה התוצאות שהעליתי. כמו בעבר במקרים כאלו הלכתי לחפש את האתונות ומצאתי את המלוכה. ואוי ל"מלוכה" שמצאתי-מלוכה רקובה ומושחתת.
איפה הם הקצינים הג'נטלמנים שהיו פעם, ששרון היה לצנינים בעיניהם ? איפה הם וקצינים השאפתניים של היום-ששרון ובניו שוחים כל כך יפה בחברתם?
מבדיקה שעשיתי עולה שקציני צה"ל והמשטרה שיקרו לציבור ולחייליהם. אין בדיון כזה כדי לבוא לעזרת המפונים אלא רדיפה אחרי אמת שחשובה לנורמות הציבוריות בארץ ויותר מכל לצה"ל ומ"י.
כמפקד לשעבר בצה"ל אני מודאג מכך שדיווחי שקר בצבא ובמשטרה עלולים להביא אותנו לנורמות דיווח של צבאות ערב-כדיווחי מפקדים מצריים במלחמת ששת הימים.
תודה לד"ר גדי אשל על העריכה