דעות

הטוב הרע... והמתוקן

ראובן ימרום ו תמוז התשס"ז 22/06/2007 19:28

כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם - - - אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב. (מאמר השלום בעולם, הרב יהודה אשלג, בעל הסולם)



המאה העשרים כראי לאנושות

המאה העשרים הייתה רווית מהפכות, ומלחמות יותר מכל המאות שקדמו לה. מאבקים אידאולוגיים - חברתיים בין הליברליזם הפאשיזם והקומוניזם, שתי מלחמות עולם, המהפכה הבולשביקית ומהפכות "סתיו העמים" במזרח אירופה של שנות ה80, הן רק מן המעט ממה שהתרחש במאה ה20.

אולם רעיון אחד משותף עמד ביסודם של כל האירועים המתוארים לעיל, אותו רעיון שעמד ביסודם של כל המאבקים שקדמו להם לאורך כל ההיסטוריה האנושית - הדחף הטבוע שבאדם להביא את העולם ל"תיקונו", ליצור את תבנית האדם האידאלי, המוסרי, הערכי, האתי. הרצון לבער את "הרע" מקרב החברה או הטבע, לתקן את העולם, הביא את בני האדם פעמים רבות אל מעבר לקו האדום של הפשיעה באנושות. דווקא המאה ה-20 הרוויה בניסיונות "לתקן" מעידה על כך ביתר שאת.

ערך הדבר נמדד לפי מידת התפתחותו

יחסה של היהדות שונה באופן קוטבי מיחסם של "מתקני העולם" כלפי המציאות. כל מה שקיים במציאות, גם טוב וגם רע, ואפילו הדבר הרע והמזיק ביותר בעולם, יש לו זכות קיום, ואסור להשמידו.

המערכת המורכבת של הבריאה תולה את התפתחותו והתקדמותו של כל מרכיב בה בהתפתחותו של משנהו. די בהשמדת אחד מן המרכיבים והנה מיד מופר האיזון העדין שבבריאה כולה.

המציאות שלפנינו נמצאת תחת שליטת חוקי ההתפתחות ההדרגתית, דהיינו התקדמות עיקבית ומטרתית המביאה את הדבר לגמר בישולו. חוק זה פועל הן בפרט והן בכלל, החל מהשלב הראשון של ההתפתחות וכלה בשלב הסיום שלה. לכן, כשאנחנו מרגישים את טעמו המר של הפרי בתחילת התפתחותו, איננו רואים זאת כפגם של הפרי, משום שכולם יודעים את הסיבה לכך, שהפרי טרם סיים את התפתחותו.

הראיה הכוללת

מבלי להבין ולראות חוק התפתחות זה מנסים "מתקני העולם" לבער את הרע והמקולקל מקרב העולם והאדם, להחליפו בדבר מה "נעלה" יותר. טעותם ומעשיהם נובעים מראיה מוגבלת של תמונת הבריאה, משום שלא רואים את הבורא כאחראי היחיד והבלעדי לכל התהליכים והתחנות בהתפתחותה.

לולא הבורא ית' עמד מנגד "מתקני העולם", ודאי היו מספיקים לנפות את האדם כבכברה, ולהותיר בו רק "טוב ומועיל" בלבד. כותב על כך הרב יהודה אשלג, בעל הסולם במאמר השלום בעולם:

"...הבורא ית' שומר על כל הפרטים שבבריאה שלו בהקפדה יתרה, ואינו מרשה למישהו להשחית שום דבר שברשותו - אלא רק להחזירו ולהפכו למוטב בלבד. לפיכך כל המתקנים מהמין האמור - יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם - לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם - עד שיבואו לגמר בישולם.

אשר אז, אותם המדות הרעות בעצמן מתהפכות, ונעשות למדות טובות ומועילות, כמו שחשב עליהם הבורא ית', מראש. בדומה לפרי היושב על ענפי העץ, ומחכה ומונה את הימים והחדשים המחויבים עוד לעבור עליו, עד שיגמר בישולו, שאז יתגלה טעמו ומתיקותו לכל אדם".

אין לדיין, אלא מה שעיניו רואות

"התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה" (מאמר השלום בעולם, בעל הסולם).

אמרו חז"ל כי "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". תפיסתו של האדם את המציאות הינה תפיסה סובייקטיבית. האדם מודד את כל המתרחש עמו בהתאם לאמות המידה שרכש מהוריו, חינוכו וסביבתו אשר בחר.

ככל שעולה האדם מעלה במדרגות הרוחניות, מפסיק להתייחס למציאות כאל תוצאה מוגמרת, אלא רואה את המתרחש עם הבריאה כתהליך מטרתי חיובי המנוהל על ידי הבורא בכדי להביא את הבריאה לשלמותה.

חזווא דרבי חייא

מסופר במעשה "חזווא דרבי חייא", בהקדמת ספר הזוהר, על צערו של ר' חייא שתמה איך ייתכן שנשמת רבו, ר' שמעון בר יוחאי, הנמצא בדרגה רוחנית כה גבוהה, צריכה להתעקב מלהגיע לגמר תיקונה בגלל "העפר" – כל אותן הנשמות הלא מתוקנות.

לאחר שצם 40 יום, העלוהו ל"ישיבה של מעלה" והראוהו כי הוא יחד עם כל נשמות האדם נמצאים בגמר תיקונם. אזי נדהם ר' חייא עוד יותר, כיצד ייתכן שמצבו המתוקן כבר קיים בשעה שהוא, רבי חייא, עדיין לא השלים את תיקון נשמתו?

באמצעות סיפורו של רבי חייא, שראה כי רבו "לא בלה בעפר", מסביר לנו ספר הזוהר ש"העולם הזה" הוא מאין "תמונה מדומה" שתפיסתה משתנה אצלנו בהתאם למצבים הבלתי מתוקנים בהם אנו שרויים. המציאות העליונה, הרוחנית, זו אשר הזמן והמרחב אינן תקפים בה, נמצאת במצבה השלם וכולנו נכללים בה בגמר תיקון הכללי, ברוב תפארתנו.

משום כך אין לאדם לנסות ולשנות משהו זולת יחסו אל הבריאה. על ידי כך, מבלי לראות את מטרת הבריאה ולהבין את התהליך העובר עליה, יזיק האדם יותר מאשר יועיל וכלשון בעל הסולם "שב ועל תעשה – עדיף".



שלח לחבר

שלח כתבה לחבר

הערות:

שלח ל - e-mail:

שם השולח:

e-mail השולח:

הוספת תגובה

כותרת:

שם:

אימייל

מגורים:

שים לב!

מערכת Yeshanews שומרת לעצמה את הזכות שלא לפרסם תגובות שאינן ראויות לפרסום.

התפרסמו 1 תגובות:

1. מעניין ל"ת
--- [27.06.07,23:37] תגובתך ל - ---
 

פרסומת