דעות

מנהיגי המדינה ואיתם התקשורת העויינת פועלים מתוך האגף הסגור

אליקים העצני ז תמוז התשס"ז 23/06/2007 22:33

מה שקרה ברצועה הוא חולייה נוספת וצפוייה מראש של התפתחות הגיונית והכרחית שהכתומים חזוה מראש. אך המדינה מנוהלת כאלו היא מצוייה בעולם הפוך, עולם של פנטסמגוריה, דמיונות-שווא והלוצינציות,

עולם של מוכי-ירח. זה עולם שאין טעם ותכלית להתווכח עימו, וכוונתי לאנשים שגורל המדינה וגורל כל אחד מאיתנו, הוא ומשפחתו, לצערנו ולאסוננו מסורים בידיהם.



הדעות והתכניות שהתמוטטות הפת'ח ברצועה הביאה לאוויר העולם אצל קברניטי השלטון והתקשורת שלנו, ניתן לומר עליהן ברוח הימים האלה של "כוכב נולד", שהן מתחרות ביניהן על המקומות הראשונים השמורים לחולים הכי מסוכנים באגף הסגור.



על כן הייתי נותן למאמר הזה את הכותרת: "רשימות מן האגף הסגור".



היתה צריכה לפרוץ הקטסטרופה ברצועה, כדי שנזכה לשמוע קול מן הדרום העמוק, את קולו של עמרם מיצנע, הכישלונר הוותיק, שהתעורר להראות לנו עוד פארדיגמה של הגיון מהופך העומד על ראשו:

אלמלא ההתנתקות, הוא אומר, "אם היו היום רבבות יהודים וחיילי צה'ל ששומרים עליהם, מצבנו היה חמור פי כמה". מסקנה הגיונית פשוטה, שלולא היתה התנתקות, החמאס לא היה עולה כלל לשלטון וממילא לא היה משתלט על הרצועה, היא כנראה מעבר להשגתו של מי שהיה אלוף בצה'ל.

נראה בעליל, שהאיש אטום כלפי המציאות. הצעה נוספת של מיצנע, להכניס לרצועה כוח רב-לאומי "שימנע את המשך הטרור כלפינו" אינה מקורית. שלף אותה לפניו, ללא מחשבה, ראש ממשלתנו. וכפי שלא הרהר הרהור שני בטרם פתח ללא כוונה - כפי שהתברר בינתיים – במלחמת לבנון השנייה , כך לא התפנה לשקול תחילה בדעתו, ולו לרגע, מדוע זה תרצינה מדינות זרות לשלוח את בניהן למות למעננו? שכן, אם אתה בעצמך אינך מוכן לסכן את חיי בני עמך (לא חיי בניך, הם בחו'ל), למה ראש ממשלה איטלקי, צרפתי, גרמני, אמריקני יסכן את חיי צעיריו למעננו? וגם זאת לא שקל ראש הממשלה – לטובת מי יהיה הכוח הזה עפ'י נסיון של עשרות שנים שיש לנו עם כוחות כאלה שתמיד הם מפייסים את התוקפן ותמיד הביאו לקלקול יחסי ישראל עם המדינות השולחות? כוח בינלאומי יגלה ויפוצץ את המינהרות? ייכנס לקרבות עם החמאס בשבילנו? באיזה עולם חי ראש הממשלה?



אבל יש אלוהים. מתברר, שהחמאס מתנגד ואף איים על חייהם של החיילים הזרים, וגם מצרים מתנגדת, ושלוחה להם מכאן תודה על שהצילו אותנו מידי ראש ממשלתנו ומידי גאונים מסוגו של מיצנע.



ומכאן נדלג הישר אל הזוכה בפרס הראשון למקום השמור ביותר באגף הסגור, הלא הוא העיתונאי בן כספית והמקורות העלומים שלו. "האפשרויות רבות ומבלבלות", הוא כותב, "האקטואלית שבהן עוסקת בכוח צבאי ערבי, מטעמה של הליגה הערבית, שיוזעק להתייצב בעזה ולעשות סדר. בכירים פלסטינים כבר פנו בענין הזה לליגה הערבית..."



מילא, בכירים פלסטינים, אנשי פת'ח - גרשו אותם, הם בחוץ, מה יש להם לחשוש מן הליגה הערבית? אבל אנחנו? אנחנו שנביא את אויבינו במו ידינו לשערי אשקלון? אלא שגם כאן - איך אומרים הערבים? - פי אללה! החמאס, נדמה לי מפי כאלד משעל בעצמו, אמר "לא, תודה'', וכך ניצלנו, בינתים, גם מרעיון עיוועים זה.



את המקום השני באגף הסגור הרוויח ביושר – מי אם לא השר האסטרטגי אביגדור ליברמן, בהצעתו להעביר את "האחריות הבטחונית למתרחש בעזה לידי נאט'ו, והאחריות הכלכלית-הומניטרית לאיחוד האירופי". את דבריו אלה חתם ב-"ויפה שעה קודם", כלומר - אין לו זמן, מהר מהר יש להביא אלינו את כוחות נאט'ו, הם יושיעו אותנו! כ'כ דחוף לו העניין, שאין לליברמן זמן לנסוע לקוסובו כדי לבדוק שם, איך נראה שלטון נאט'ו מבפנים ולגלות שהמאפייה האלבנית שולטת שם בחסות כידוני נאט'ו. וגם - שהכל מוטה שם לטובת המוסלמים ולרעת הסרבים וצפוייה שם התלקחות חדשה, מפני שנאט'ו – בהנחתת בוש – מתכוונת לקרוע את קוסובו ולנתקה מן הריבונות הסרבית.

האם השר לענייני אסטרטגיה אינו יודע, שאנחנו הסרבים בסיפור הזה?



המקום השלישי באגף הסגור מגיע שוב לבן כספית ולמקורות שלו, אותם הוא מאפיין כ"גורמים מעטים אך עיקשים במערכת", כלומר פקידים ממשלתיים בשכר או קציני צה'ל במדים, שאנחנו משלמים את משכורותיהם. הגורמים העיקשים האלה מציעים - לא פחות ולא יותר - לנהל מו'מ עם... החמאס, להסדר ביניים לתקופה ארוכה. בן כספית מדלג באלגנטיות על "תג המחיר" של הסדר ביניים שכזה: מסירת ירושלים פלוס יהודה והשומרון לידי החמאס, עד הסנטימטר האחרון, והחזרת פליטים, וכל זה תמורת - קיראו איך מנסח זאת כספית: "יכול להיות שצריך ללכת על זה, בתקווה שבתקופה הארוכה הזו חמאס יהפוך מארגון טרור למפלגה פוליטית ויהיה פראגמטי יותר". ליתר בטחון שם כספית סימן שאלה בסוף המשפט הזה, אבל גם עם סימן השאלה עדיין חייב לנו בן כספית תשובה, האם גם אנחנו, כולנו, צריכים לעוף מן הקומה החמש עשרה של בנין מידות על שפת ימה של עזה כדי להבין עם מי יש לנו עסק? ואחרי שנתרסק, מי יישאר כדי "ללכת על זה"? מי בכלל יוכל עוד ללכת?



מקום טוב באמצע במיצעד האיוולת מגיע לראש ממשלתנו. את השליפה בדבר כוחות בינלאומיים הוא כנראה כבר שכח בדרכו לוושינגטון, אך במקום זאת הוא הביא עמו אל הנשיא בוש רעיון מסוכן הרבה יותר, והנה הוא – במלים שלו:

"ממשלה שאינה ממשלת חמאס היא פרטנר. נפתחה הזדמנות שלא היתה כמותה כבר תקופה ארוכה למהלכים מדיניים, למו'מ בנושאי הליבה, לשיחות על הסדר הקבע".



ומה הם נושאי-הליבה הללו? הווי אומר ירושלים, הגבולות, ההתנחלויות, הפליטים, הריבונות הפלסטינית.

ומי שאינו יודע, מהי עמדת אולמרט בנושאים האלה, מה "האופק" שהוא מציע לאוייב הפלסטיני "כדי לחזק את אבו-מאזן", מוזמן לברר זאת אצל שר הבטחון הטרי שלו, אהוד ברק, אשר לפני שקרה הנס, והוא עף ממישרת ראש הממשלה, הציע לערבים לחלק את ירושלים ולתת להם את כל העיר המזרחית, לסגת ביהודה ושומרון כמעט עד לקו הירוק, וכמובן להעניק להם ריבונות מלאה. אשר למפעל ההתנחלות, אולמרט כבר אמר את שלו, שהמפעל הזה יחרב בשני שלבים שאת הראשון בהם הוא מכנה "התכנסות", והוא יקיף כ-100,000 קורבנות. נותרה למיקוח עם אבו מאזן רק שאלת החזרת הפליטים.



ועתה, הבה ונשאל את ראש ממשלתנו האימפולסיבי וחסר העכבות: ונניח שמסרת את השטח לאבו מאזן, מניין לך שלאחר מכן הוא לא ייפול, וירושלים ויהודה ושומרון יעברו לידי החמאס באותה הקלות כמו עזה, חאן יונס ורפיח? ולהיפך, האין זה סביר שכך קרה? האם השב'כ אינו מדווח לך שהפת'ח רקוב ומתפורר גם במה שאתה וחבריך מכנים "גדה"?



ובכלל, על מה בנוייה ההנחה שלך, שישראל יכולה להפקיד את גורלה בידי הפת'ח, כלומר בידי "גדודי קדושי אל אקצה", ארגון הטרור שרצח יותר יהודים מן החמאס? ומניין לך שפלסטין עצמאית, גם בראשות הפת'ח, לא תשגר מתוך שטחי ההתנחלויות החרבות קסאמים וקטיושות אל חדרה, נתניה ותל אביב, כפי שכל השנים מאז אוסלו שלח הארגון הזה (בשם הזה או בשם אחר – "התנזים" ) מרצחים ומתאבדים שרצחו מאות יהודים? ומי הוא ברגותי, המרצה חמישה מאסרי עולם על רצח יהודים – אם לא מראשי המנהיגים של הפת'ח?



ביטוי מובהק לתופעה הפסיכו-פאתולוגית של ראיית אוייב כאוהב, של התייחסות לנמר כאלו היה חתול, מחלת נפש העושה בנו שמות מאז אוסלו וכבר הפילה בתוכנו 1500 קורבנות , מצאתי בעיתון "ידיעות אחרונות" מן ה-15.6.07, בכתבה חתומה ע'י מבחר מייצג של עיתונאים מימסדיים, מן הזרם המרכזי. קיראו:

:

"מה בעצם ההבדל בין חמאס לפת'ח?... בעוד שפת'ח רואה בהקמת מדינה בגבולות 67' את סוף הסכסוך עם ישראל – חמאס רואה במדינה שכזו את השלב הראשון לקראת שחרור פלסטין כולה".



כל המופרעות השכלית, ואולי גם הנפשית, מקופלת במשפט הזה. איך זה שלא עלה כלל על דעתם של עיתונאים מן השורה הראשונה כמו רוני שקד, שמעון שיפר, אלכס פישמן, ספי הנדלר, סמדר פרי ואיתמר אייכנר - כולם חתומים על הידיעה - שגם הפת'ח אינו רואה במדינת יו'ש את סוף הסכסוך, אלא שלב ראשון בלבד, וכל הוויכוח בין החמאס לפת'ח הוא טקטי בלבד?! איך זה, שמחשבה כזאת לא חלפה במוחם, למרות שמנהיג גדול בפת'ח , פייסל חוסייני, אמר להם במפורש לפני מותו, שכל אוסלו לא היתה אלא הכנסת סוס טרויאני לתוך ישראל כדי להחריבה? ולא הספיקו להם כל שנות ערפאת כדי להבין זאת?



ובכל זאת, ראש ממשלתנו האמיץ הודיע בוושנגטון, שעם אבו מאזן כפרטנר הוא מוכן "לקחת יותר סיכונים"...



עד כמה אמירת ההפקר הזאת יצאה מפיו לא בשוגג, לא מתוך טיפשות או מופרעות, כי אם בעיניים פקוחות ומתוך ראייה מראש של כל התוצאות, ניתן ללמוד מתוך כתבה של אלוף בן ב"הארץ" מתאריך 15 באוגוסט 2006. זו כתבה, העלולה לככב בוועדת החקירה הבאה.

אלוף בן דיווח בה, ששרת המשפטים דאז, לבני, מינתה וועדה בראשות מנכ'ל משרד המשפטים, אהרון אברמוביץ', לבדוק את ההשלכות של נסיגה חד-צדדית מרוב שטחי יהודה ושומרון. הוועדה מצאה, שלישראל אין מענה על טילים שישוגרו מיו'ש למרכזי האוכלסיה בישראל, וכי החמאס עתיד להשתלט ולבצע התקפות כאלה, שכרגע האמצעי היחיד שעומד לרשות צה'ל למנוע אותן הוא רק הימצאותו בתוך שטחי יו'ש, מתוך שליטה על השטח הגבוה.



עוד נאמר בדו'ח, שישראל לא תשיג כל הכרה בינלאומית בדבר "קץ הכיבוש" כתוצאה מן הנסיגה, אם תמשיך להחזיק בחלקים מי'וש, ואפילו אם תיסוג לקו הירוק.



הוועדה מצאה עוד, שישראל תוכל למנוע העברת נשק למדינה הפלסטינית אם תמשיך לשלוט על "מעטפה חיצונית" בשטחי יו'ש, אולם בגלל כך לא תוכל להתנער מאחריותה ככוח כובש. כתחליף, שקלה הוועדה פיקוח בינלאומי בגשר אלנבי לפי הדגם של מעבר רפיח. על כך ניתן להוסיף היום, שאת התוצאות ברפיח – ראינו.



הוועדה מציינת עוד, שתשלום הפצויים ל-15,000 משפחות מתנחלים מגורשות יגיע "לסכומים אסטרונומיים".



הוועדה פירטה: אם ישראל תשאיר בידיה את מזרח ירושלים, מעלה אדומים ואריאל – הקהילייה הבינלאומית לא תתמוך בתכנית והלחץ על ישראל יימשך. גם הערבים לא ישתקו, וימשיכו בטרור. וירדן תחשוש, שמסירת השטח לפלסטינים תעורר אי שקט בתוך אוכלסייתה היא, תפר את שווי המשקל בכל האיזור.



עוד ציינה הוועדה הבדלים מהותיים בהשוואה לרצועה: השליטה הטופוגרפית על השרון והשפלה; המים שישראל מקבלת מהרי יו'ש; הנזק האקולוגי שיצא מיו'ש ויפגע בישראל.



מסקנות הדו'ח הזה הוגשו לאולמרט ונתקיימו שתיים או שלוש ישיבות של לבני ואברמוביץ' עם ראש הממשלה בנושא הזה עוד לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה.



אכן, הדו'ח מתייחס לנסיגה חד-צדדית, אך גם במיקרוסקופ לא יוכל אדם שפוי למצוא, כיצד מצב של נסיגה בהסכם שונה לטובה. הלא בכל תולדות המדינה לא היה הסכם אחד שהפלסטינים כיבדו!



מכל ההצעות ההזויות לא מניתי עוד את המסוכנת שבכולן, שגם נתניהו מצדד בה: להכניס ליהודה ושומרון כוחות ירדניים, שיקבלו על עצמם את האחריות לבטחון במקום ישראל. כלומר: לשווא היתה מלחמת ששת הימים, לשוא כל הקורבנות מאז, ובאיחור של 40 שנה אנחנו נעניק לערבים, מלמפרע, את הניצחון במלחמה ההיא.

שלטון ירדן חוזר!



איך להסביר ברצינות את תופעת אולמרט, אדם מוכשר, ובעסקיו הפרטיים ללא ספק בעל כישורים שכליים למעלה מן הממוצע – המתנהג בענייני העם והארץ כאילו נטרפה עליו דעתו?



אין הסבר יותר סביר מאשר עדותו על עצמו, בנאום בניו יורק בפני ארגון המקורב ל"שלום עכשיו":

"עייפנו מלהילחם

עייפנו מלהיות אמיצים

עייפנו מלנצח

עייפנו מלהביס את אויבינו."



התוצאה:

האוייב נלחם, האוייב אמיץ, האוייב מנצח, האוייב – חלילה – מביס אותנו!



אוי לו לעם שכאלה מנהיגיו!










שלח לחבר

שלח כתבה לחבר

הערות:

שלח ל - e-mail:

שם השולח:

e-mail השולח:

הוספת תגובה

כותרת:

שם:

אימייל

מגורים:

שים לב!

מערכת Yeshanews שומרת לעצמה את הזכות שלא לפרסם תגובות שאינן ראויות לפרסום.

התפרסמו 4 תגובות:

החלף סדר תגובות
4. למה לא תכתוב את זה בYNET?
סימה [12.08.07,22:32] תגובתך ל - סימה
3. חכו זה לא הכל
לאן הגענו? ,עזאזל [24.07.07,03:57] תגובתך ל - לאן הגענו?
2. תכלית אחת לכל השגעון
רן ,ירושלים [27.06.07,20:34] תגובתך ל - רן
1. אולמרט לקקני
הנביא11 ,השרון [26.06.07,23:54] תגובתך ל - הנביא11
 

פרסומת